03/08/2026
מדי פעם אנחנו צריכים תזכורת למה בחרנו במקצוע הוטרינריה, חוץ מהעובדה שזה באמת המקצוע הכי יפה בעולם, אבל לצד זה גם תחום עיסוק שוחק מאוד (כמו כל תחומי הרפואה), עם המון קשיים ותסכולים שמתחילים עוד במהלך שנות הלימודים הארוכות והמפרכות, וביניהם השעות הלא שגרתיות (והמחיר האישי והמשפחתי שנלווה לכך), הזמינות המתמדת ללקוחות, העבודה שהולכת איתך הביתה ולא נגמרת ברגע שסוגרים את דלת המשרד או את המחשב.
הדאגה הבלתי נגמרת לפציינטים הפרוותיים כשהם במצבים קריטיים ושברוני הלב האמיתיים שאנחנו חווים כשבעל חיים אהוב נפרד ממשפחתו (וגם מאיתנו).
התסכול והעצב כשהטיפול שלנו לא צולח וגם רגשות האשם (שגם אם לא מוצדקים) לא מרפים ומכרסמים במוח ובלב.
ידעתם שווטרינרים מוכחים סטטיסטית כבעלי סיכויים הכי גבוהים באוכלוסיה לגירושין? וגם באחוזי התאבדויות? 😱
אז יש פה זוג וטרינרים, שמאתגרים את הסטטיסטיקה לפחות בעניין הגירושין, כי מכפילים את הסיכוי (טפו!!!! 🤣)
אבל אנחנו באמת כל כך אוהבים את העבודה שלנו ואת הפציינטים שלנו (גם ההולכים על ארבע וגם על שתיים) ומספיק שפעם ביום או יומיים יגיע כלב מתוק כמו צ'ארלי, ילקק אותנו מכף רגל ועד ראש, ויזכיר לנו שבסוף אנחנו חיים את החלום שלנו יום יום ומגשימים את עצמנו במקסימום!
ועל הדרך מקבלים אהבה אינסופית וגם ליקוקים 😍
אז תמשיכו להרעיף עלינו אהבה והערכה כמו שאתם עושים כבר שנים ובעיקר פשוט תבואו עם בעלי החיים שלכם, אפילו סתם להגיד שלום, ותנו לנו להיטען באנרגיות המדהימות שלהם.
אוהבים ומעריכים תמיד,
אדי ויאנה בן סירא 🤎
